ראש השנה לא בבית
הרב יניב חניאבתשריתשעג18/09/2012
שאלה:
יש איזו שהיא העדפה לעשות ראש השנה דווקא בבית? ולא אצל ההורים שלי או שלה לדוגמא?
תשובה:
מעולם לא שמעתי שיש עניין לעשות ראש השנה דווקא בבית, תסעו לאן שנח לכם.תשובות נוספות בנושא-
ראש של כבש בראש השנה
מכיוון שמדובר ב"סימנים" בלבד, ולא בהלכות מהתורה או אפילו מחכמים ואפילו לא במנהג ישראל, הרי שממש אין חובה לאכול דברים שלא אוהבים ולא רוצים. זה רק סימן טוב... להיפך, אני חושב שזה יכול להיחשב לסימן רע לאכול דבר שלא רוצים.
מכיוון שמדובר ב"סימנים" בלבד, ולא בהלכות מהתורה או אפילו מחכמים ואפילו לא במנהג ישראל, הרי שממש אין חובה לאכול דברים שלא אוהבים ולא רוצים. זה רק סימן טוב... להיפך, אני חושב שזה יכול להיחשב לסימן רע לאכול דבר שלא רוצים.
עשרת ימי תשובה
אין איסור ממשי ללכת לדברים מסוג זה, אם כי יש צורך לנהוג בכובד ראש, להתייחס למציאות ברצינות ולחשוב על תשובה כל הזמן.
אין איסור ממשי ללכת לדברים מסוג זה, אם כי יש צורך לנהוג בכובד ראש, להתייחס למציאות ברצינות ולחשוב על תשובה כל הזמן.
ראש של כבש או של דג?
ספרדים נוהגים לאכול ראש של כבש בראש השנה, אשכנזים נוהגים בדרך כלל ראש של דג, אבל מדובר על מנהג בלבד ולכן אם אתה לא אוהב כבש, אפשר לוותר.
ספרדים נוהגים לאכול ראש של כבש בראש השנה, אשכנזים נוהגים בדרך כלל ראש של דג, אבל מדובר על מנהג בלבד ולכן אם אתה לא אוהב כבש, אפשר לוותר.
שופר
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
האם מותר להשקיע בחברה שעושה "עבירות" בכסף?
יש פוסקים רבים שאסור להשקיע בחברות שעושות דברים נגד ההלכה. החל מחילול שבת, עבור דרך דברים לא צנועים ובטח גם דברים כמו שציינת. וכן גם ריבית וכדומה.
בדרך כלל מדובר על משימה מאוד לא פשוטה. כי החברות הללו נסחרות בבורסה, ורוב האנשים אינם משקיעים ישירות בבורסה. אלא דרך כספי הפנסיה שלהם, חסכונות למיניהם ביטוחי מנהלים ועוד... כלומר- האדם לא ממש יודע היכן כספו, שמצורף להרבה כספים אחרים, מושקע. ולכן קשה לפקח על זה.
יש גם פוסקים שחושבים שניתן לפתור את הבעיה על ידי כל מיני פתרונות הלכתיים, שהראשון שבהם הוא שותפות עם גוי. כלומר- שאם יש שותפות עם גוי ניתן לדוגמא להשקיע בחברה שמחללת שבת. כי הצד של העבודה בשבת הוא על "חשבון" הגוי. ויש עוד כל מיני כיוונים.
יש כמה וכמה חברות וקרנות למיניהן שמנהלות את ההשקעות של כספי פנסיה וכספי קרנות נאמנות וכדומה על פי ההלכה. מתוך התחייבות למנוע חילול שבת ועוד.
לדעתי אם מדובר במשקיע עם יכולות כל כך גבוהות, כלומר- שהוא מנהל את כספו לבד. או קונה מניות לבד בבורסה, לא דרך קרן נאמנות. או לחילופין שמדובר בכמות משמעותית של מניות שיש בה משום שליטה מסויימת על הכסף של עצמך. אז אסור להשקיע אותו במקומות שאין בהם פתרון הלכתי ישיר. אני מניח שלרוב האנשים זה ממש לא רלוונטי. כי הם "משקיעים" דרך קרנות וחברות. כך שמה שנותר להם זה רק לבדוק שהקרן מנוהלת עלפי כללים הלכתיים. לפחות מסויימים.
זה יהיה יותר רלוונטי בסכומים "קטנים". כך שאם לדוגמא מישהו קונה מגרש להשקעה, נניח ב200 אלף ₪, הוא צריך לבדוק שהחברה שבה הוא משקיע לא מחללת שבת או מלווה את הכסף בריבית ללא היתר עסקה.
אם מדובר בשיקול שאת מביאה, אם הכסף יעזור או יגרע מהחברה כי היא תשלם לו כסף... לדעתי אין מקום לשיקול הזה. פשוט להוציא את הכסף וזהו. השיקול שמשיכת כספי הרווחים "מזיקה" לחברה נראה לי רחוק ועמוק מידי בשביל דבר פשוט... שאסור לחלל שבת. כך שאם יש מצב כזה, עדיף פשוט למשוך את הכסף ולא להשקיע שם.
יש פוסקים רבים שאסור להשקיע בחברות שעושות דברים נגד ההלכה. החל מחילול שבת, עבור דרך דברים לא צנועים ובטח גם דברים כמו שציינת. וכן גם ריבית וכדומה.
בדרך כלל מדובר על משימה מאוד לא פשוטה. כי החברות הללו נסחרות בבורסה, ורוב האנשים אינם משקיעים ישירות בבורסה. אלא דרך כספי הפנסיה שלהם, חסכונות למיניהם ביטוחי מנהלים ועוד... כלומר- האדם לא ממש יודע היכן כספו, שמצורף להרבה כספים אחרים, מושקע. ולכן קשה לפקח על זה.
יש גם פוסקים שחושבים שניתן לפתור את הבעיה על ידי כל מיני פתרונות הלכתיים, שהראשון שבהם הוא שותפות עם גוי. כלומר- שאם יש שותפות עם גוי ניתן לדוגמא להשקיע בחברה שמחללת שבת. כי הצד של העבודה בשבת הוא על "חשבון" הגוי. ויש עוד כל מיני כיוונים.
יש כמה וכמה חברות וקרנות למיניהן שמנהלות את ההשקעות של כספי פנסיה וכספי קרנות נאמנות וכדומה על פי ההלכה. מתוך התחייבות למנוע חילול שבת ועוד.
לדעתי אם מדובר במשקיע עם יכולות כל כך גבוהות, כלומר- שהוא מנהל את כספו לבד. או קונה מניות לבד בבורסה, לא דרך קרן נאמנות. או לחילופין שמדובר בכמות משמעותית של מניות שיש בה משום שליטה מסויימת על הכסף של עצמך. אז אסור להשקיע אותו במקומות שאין בהם פתרון הלכתי ישיר. אני מניח שלרוב האנשים זה ממש לא רלוונטי. כי הם "משקיעים" דרך קרנות וחברות. כך שמה שנותר להם זה רק לבדוק שהקרן מנוהלת עלפי כללים הלכתיים. לפחות מסויימים.
זה יהיה יותר רלוונטי בסכומים "קטנים". כך שאם לדוגמא מישהו קונה מגרש להשקעה, נניח ב200 אלף ₪, הוא צריך לבדוק שהחברה שבה הוא משקיע לא מחללת שבת או מלווה את הכסף בריבית ללא היתר עסקה.
אם מדובר בשיקול שאת מביאה, אם הכסף יעזור או יגרע מהחברה כי היא תשלם לו כסף... לדעתי אין מקום לשיקול הזה. פשוט להוציא את הכסף וזהו. השיקול שמשיכת כספי הרווחים "מזיקה" לחברה נראה לי רחוק ועמוק מידי בשביל דבר פשוט... שאסור לחלל שבת. כך שאם יש מצב כזה, עדיף פשוט למשוך את הכסף ולא להשקיע שם.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים
